כינוס נכסים

כינוס נכסים הוא הליך משפטי הכולל תפיסת נכס ושליטה בו, כך שניתן יהיה להיפרע ממנו. בדרך כלל, הוא נפתח במצב בו נושה זכאי, בתיווך כונס הנכסים, לממש רכוש של אדם פרטי, קבוצת אנשים או חברה, ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו. במשפט הישראלי, קיימות שלוש קבוצות עיקריות של הליכים הקרויים "כינוס נכסים": הליך אחד הוא מינוי כונס נכסים במסגרת סדר הדין האזרחי.

ההליך השני הוא מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט. ההליך השלישי הוא מינוי כונס נכסים בדיני חברות, לאכיפת שעבוד צף שנרשם על נכסי חברה. זה האחרון הוא הטיפוס המוכר והמתוקשר של כינוס נכסים, ואליו מתכוונים כאשר אומרים שחברה "נמצאת בכינוס נכסים" או "מונה לה כונס נכסים".למרות שכינוס נכסים מהסוג השלישי מרכז משקל כלכלי רב יותר, אנשים פרטיים עשויים להיתקל בעיקר בכינוס מהסוג השני (בהוצאה לפועל או בבית המשפט). יחד עם זאת, בישראל, נושא ההפרדה בין סוגי הכינוס השונים אינו מפותח ביותר, בין השאר עקב היעדר חקיקה מספקת בנושא ואי-בהירות של דברי החקיקה הקיימים. נראה כי אף בקרב העוסקים בתחום, מושגים ומסגרות נורמטיוויות שונות משמשות בערבוביה. למשל, בית משפט עשוי לקבוע בדיעבד, לגבי כינוס נכסים שהתחיל כהליך מסוג אחד, כי לעניין מסוים היה זה כינוס מסוג אחר.

במונח "כינוס" נעשה שימוש גם בפשיטת הרגל: בשלב שלפני ההחלטה על פשיטת רגל, בית המשפט יכול לתת "צו כינוס" לנכסי החייב. צו זה מעביר את נכסי החייב לשליטת הנאמן. על אף הדמיון הלשוני, "צו כינוס" שונה בתכלית מכינוס נכסים במובן הנדון כאן. צו הכינוס הוא רק שלב פרוצדורלי, סוגיה המוכלת במלואה במסגרת הליך פשיטת הרגל. שלא כמו כינוס נכסים, אין מטרתו להיטיב עם נושה מסוים, אלא עם כלל נושי החייב.

דיני כינוס הנכסים אינם קשורים בהכרח לדיני חדלות הפרעון. אדם יכול להיות כשיר-פרעון, אך עדיין ימונה עליו כונס נכסים, פשוט מכיוון שלא שילם את חובו לנושה אחד ספציפי (שהוא נושה מובטח). אותו נושה יבקש להיפרע מן השעבוד; הנכס יגרע ממצבת הנכסים של האדם שלא שילם, יחד איתו יפרע החוב, והעסקים ימשכו כרגיל. אולם בפועל, קיים קשר בין חדלות פרעון לבין כינוס נכסים. זאת מכיוון שרק לעתים נדירות, אדם כשיר-פרעון יפסיק להחזיר חובות דווקא לנושה מובטח שלו. הדבר נכון במיוחד בישראל, בה מרבית הנושים המובטחים הם בנקים.

כמעט כל חברה עסקית נמצאת במערכת יחסים ארוכת-טווח עם בנק כזה או אחר, המהווה את מקור האשראי העיקרי שלה. אם חברה מתקרבת לחדלות פרעון, היא תפסיק קודם כל לשלם לנושים הלא-מובטחים (כגון ספקים). רק כשלא נותרת עוד ברירה (מצוקת מזומנים חמורה במיוחד), החברה תפגע במערכת היחסים שלה עם הבנק – הנושה המובטח – ותפסיק לשרת גם את חובותיה אליו. או אז, יתאפשר מינויו של כונס נכסים. לכן, במרבית המקרים בהם מתבצע כינוס נכסים, הדבר מהווה אינדיקציה לכך שהחברה נמצאת במצב של חדלות פרעון.

המשרד שלנו נותן ייעוץ מקיף בכל האמור בכינוס נכסים, כיצד להימנע מלהגע למצב של כינוס, וכאשר אין ברירה אלה להגיע לידי כינוס נכסים איך לצאת ממנו בצורה הטובה ביותר משפטית.